דברי פתיחה

מאז שובי ארצה, בשנת 1986 אחרי ניסיון חיי האומלל עם הסמים, נשאלתי פעמים הרבה: 'מדוע אינך כותבת ספר?' בהתחלה נראה הדבר מופרך בעיני. חשבתי שצריך שיעברו שנים הרבה כדי שאוכל להגיד בפה מלא: 'יצאתי מזה!' וכשחלפו השנים חשבתי, שאין צורך בזה. בשנים האחרונות ניגשו אליי אנשים מרבדים שונים ובפיהם אותה השאלה: 'מדוע שלא תכתבי על חייך?' וב-16 בנובמבר 2006 אני מוצאת את עצמי ליד שולחן הכתיבה והספר פורץ ונכתב בתוך חודשיים. אני מקווה שהוא ימלא את ייעודו.

גב הספר 'עץ הזית' / רבקה זהר-קאלו

תהיה לה ילדות נפלאה. היא תשיר יפהפה. היא תפגוש אדם שיהרוס אותה. תתהלך ברחובות ה"Big Apple" לא היפים שבהם; הירודים, הארורים. תשקע לעומקה של עליבות, תיטוש את בתה. תחזור לארץ מולדתה ותעבור כור היתוך, שלא ייאמן, שימעך כל דבר שהיא, שלא היא, ותצא מזה אפילו ללא גלד של סריטה.
לא בכדי לשרוד, בכדי לעמוד איתן בכל מה שיבוא עליה. מנושלת מכל דבר מזויף, חופשייה, פשוטו כמשמעו, שרה יפה יותר מאי פעם.